כאבי צוואר

 
על כאבים, הקשבה  ושינוי הרגלים
 
ביקשתי ממטופלת שהגיעה אליי עם כאבי צוואר לזהות מה ביום יום יוצר לה עומס. בשלב זה,לפני הטיפול, היא לא ישנה בלילות בשל הכאב.
היא סיפרה לי כך: 'בחרתי  להתבונן בדרך שבה אני מוזגת את המים מהקומקום לכוס הקפה. 3 פעמים ביום אני חושבת על הדרך המאוד אוטומטית של אחיזת קומקום, הרמת יד,הטיה של הקומקום ומזיגת המים אל תוך הכוס.עצם ההתבוננות בתנועה היום יומית הפשוטה הזו גרם לי לזהות כמה מאמץ ועומס שאין בו צורך יש לשרירי הצוואר. כבר באחיזתי את הקומקום שרירי הצוואר מתגייסים לפעולה, כשאני מרימה העומס גדל, ובשפיכה של המים כבר כואב לי'.
 
השלב הבא, לאחר הזיהוי, היה ביצירת שינוי תוך כדי תנועה. היא לימדה את עצמה "להחליף תקליט" , כך שההרמה תבוא ממקור שרירי- תמיכתי אחר.  שרירים אחרים שהיו 'יתומים' עד כה, ותפקידם הוא להרים את הקומקום ולשפוך את המים, החלו להשתתף בתנועה. לאחר התבוננות חוזרת ונשנית, שבעצם שינתה לה את הפעולה האוטומטית, היא יכלה לוותר על העומס המיותר בשרירי צווארה.
 
לאחר התהליך הטיפולי וההקשבה היום יומית שלה, כאבי הצוואר פחתו והיא יכלה לישון בשלווה.  
 
ההבנה החשובה שלה הייתה שהיא יכולה "לעשות" משהו לגבי הכאב ומעצם תשומת הלב והחקירה שלה לרפא את המקום הכואב בעצמה.
הנטייה הטבעית היא להסגר כשכואב, דווקא כשמוצאים את המקום המדויק של הגוף, של התנועה החכמה, של ההקשבה שמאפשרת זיהוי ושינוי, הכאב יורד והריפוי מתחיל.
לימדו אותנו שמישהו או משהו יכולים "לקחת" מאיתנו את הכאב. אך הדבר החשוב ביותר הוא להיות משתתפים פעילים בתהליך ריפוי הגוף והנפש שלנו, אחרת ההרגלים נשארים כמו שהם. ללא שינוי תודעתי וגופני הכאב חוזר.
    
מה אפשר לעשות בנתיים בעצמינו?
התבוננו.

1 .יושבים מול מחשב? נסו לשים לב לדרך שבה אתם יושבים והיכן הצוואר ממוקם לאורך עמוד השדרה.אל תנסו לתקן, רק לשים לב. בפעם הבאה הזכירו לעצמכם ונסו להתארגן כך שהצוואר "ישב" ללא מאמץ. רוב הסיכויים שתצטרכו ל"התארגן " מעצמות הישיבה..
2.הרימו כוס. האם שרירי הצוואר והכתפיים משתתפים בתנועה? נסו להרים שוב את הכוס ממקום אחר. שימו לב לתחושה ולאיזה שרירים השתתפו בתנועה.
3. בשעת עומס, סטרס או כעס, מה קורה לשרירי הצוואר? מה קורה לנשימה?

התחילו בתשומת לב וזיהוי. אל תצפו ל'תקן' מההתחלה. מיום ליום הוסיפו מידע חדש למערכת העצבים וקחו את הזמן לתהליך להתרחש בזמנו.
   
 

איך זה קורה?
 
ישיבה מרובה בסביבה ממוחשבת יוצרת שינוי יציבתי: שרירי הרגליים נחלשים ומתקצרים (אנחנו לא באמת "צריכים אותם" לישיבה) ,מה שיוצר עומס על הגב התחתון וחולשת בטן. באין תמיכה מספקת של גב ובטן שיתמכו במבנה העליון מלמטה , פלג גוף העליון מוצא את עצמו " תומך", מוחזק, מתוח ומורם, או שפלג גוף העליון מכופף (קיפוטי) ואז כדי לא להביט למטה נרים את הראש משרירי הצוואר. בכל מקרה, הצוואר בהיותו האחרון בתור, יספוג מתח רב.  
השרירם הכאובים והמכווצים הם בדרך כלל שרירי הטרפז העליון, ושרירים שמרימים את השכמה. לכן הכאב מורגש גם בין השכמות וגם בשרירי העורף. 

כיווץ היתר בשרירים אלו, ישפיע אף על איכות הנשימה, שרירי הצוואר והכתפיים יסייעו בנשימה ולכן שרירי הנשימה עצמם יחלשו בהדרגה. איכות נשימה ירודה משפיעה על כמות האנרגיה והחמצן שנכנס לנו לגוף ולכן ישפיע על הבריאות הנפשית שלנו והפיזית.  
 
מכיוון ששרירי הצוואר רגילים ומורגלים בעצם לסייע בכל פעולה, תנועה, נשימה בגוף הם גם כמובן "יסייעו" גם כשעולה עומס, מחשבה מוטרדת, כעס, חווית סטרס וכו'- המקום הראשון שיתכווץ הוא הצוואר והכתפיים.
כשחווית הסטרס הזו היא תמידית, כך גם העומס השרירי  הצוואר. מחשבה מובילה לכיווץ, הכיווץ אינו מאפשר לנשימה מיטבית, חוסר בחמצן יוצר חולשה,עייפות ו..מחשבה עמוסה ולא שקטה..

בתרגול היוגה יש לנו זמן להיות כמו בתנאי מעבדה. אנחנו מזהים את המקומות המכווצים, שסוגרים לנו את הנשימה, מבינים, כמו בבניית פזל מחדש, כיצד לנוע אחרת. החיבור בין תנועה מתוך שחרור, הקשבה והסכמה ללמידה חדשה, מחוללת שינוי עצום באיכות החיים.  
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים