ריפוי עצמי- יוגה לכאבים כרונים

הדרך לריפוי- יוגה לכאבים כרונים:
 
הידעתם?כאב הוא הסיבה השכיחה ביותר לביקור אצל רופא והסיבה העיקרית לנטילת תרופות..
 
הבריאות שלנו מושפעת בין השאר גם על האמונות ועל החינוך שקיבלנו לאורך השנים לגבי מהו גוף בריא/נפש בריאה, מה תפקיד הכאב, ולמי יש את הידע איך לרפא אותנו ולשמור על בריאותינו.במאמר זה, נבחן אמונה חדשה לגבי היכולת של הגוף לרפא את עצמו.זו הבנה כה משמעותית וחשובה מפני שהיא יכולה לשנות את חיינו, לא רק להבריא אותנו אלא אף לזכות אותנו בחיים מלאים בחיוניות, ערנות ושמחה.   
 
מה הן הסיבות לכאבים כרונים?
אפרט כמה מהסיבות הנפוצות ביותר בעיניי:
 
1.סגנון החיים המודרני (ישיבה מרובה, לחץ, אימוני ספורט לא מותאמים, נעליים ועוד..)
2.טיפול מוטעה ולא מספק ע"י הרפואה הקונבנציונלית:
א. כאב כסימפטום שיש להעלימו מבלי להבין מה סיבת הכאב. הכאב/הדלקת הופכים להיות האבחנה ולכן גם הטיפול מתמקד בהעלמתם.
ב."חינוך לבריאות/אמונות לגבי בריאות:"אין מה לעשות, תצטרך לחיות עם זה", "זה ניוון ושחיקה - אין איך לטפל בזה", "הפתרון היחידי זה ניתוח".אחת הסיבות לטיפול לא אפקטיבי ויעיל לכאב היא הדעה הרווחת שכאבים נובעים מניוון שלדי. האדם הסובל מכאב לא מקבל מענה וטיפול אפקטיבי כאשר פעמים רבות הניוון כלל אינו קשור לכאב(למשל, טיפול בפריצת דיסק ע"י זריקות או ניתוח, כאשר הסיבה לכאב שנוצר הינה דפוסי תנועה לא נכונים, חוסר איזון שרירי/רקמתי או מתח נפשי/רגשי).
3. חוסר ידע ל"ניהול עצמי" נכון של כאב - כאב הוא תחושה סובייקטיבית שאם לומדים אותה אפשר בהחלט להשפיע על אופייה וטיבה.ההבנה שאני יכול להשפיע על בריאותי ע"י שינוי בהתייחסות שלי לכאב, באורח חיי או בתנועה שלי מאפשרת גם עיבוד רגשי, קבלה, הכרות טובה יותר עם הגורמים לכאב וגם הכרה בכך שהגוף יודע לרפא את עצמו.


מהם עקרונות תרגול יוגה?
1.מודעות ליכולת של גופי לרפא את כאבי מתי אני יכולה לצור שינוי? כשאני מבינה שיש קשר בין הרגשות/ההתנהלות היומיומית/הפעילות הגופנית/יציבה שלי לבין הכאבים שאני חווה.
2.אי מאמץ- מקום שיש בו כאב אין בו חיות ותנועה.אם נלמד להרפותו, תתאפשר בו תנועה וזרימה והכאב יפחת.הורגלנו לחשוב שכדי להגיע לגוף חזק עלינו להתאמץ, לעבוד קשה, להגיע לתוצאות, לעלות עומסים, אבל האמת היא שהגוף החזק והגמיש כבר קיים בתוכינו. הסדר הנכון הוא להרפות, לשחרר ולנוע ב"אי מאמץ" ולאחריו הגוף מתייצב, מתחזק ומתמלא בחיוניות ,זרימה, נשימה ותנועה.
2. מתינות, הדרגתיות, איטיות- ההגעות ההדרגתיות והאיטיות בתרגול יוגה מאפשרים לנו ללמוד, לפרק ולהרכיב כל הרגלי תנועה, ומכאן לבנות תובנות מתקדמות איך כדאי לי להתכופף, להזדקף, להסתובב, לשאת משא, ללכת ועוד בדרך היעילה והקלה ביותר. כשהתבנית הנכונה כבר קיימת היא תתקיים בכל דבר שנעשה (גם בתנועה "מהירה").
3.תשומת לב ונוכחות לתחושות ולרגשות- אולי "המשימה" המורכבת ביותר.החיבור לתחושתיות מוגברת ונוכחות ברורה מאוד של גופי במרחב עוזרת לנו להיות נוכחים בתוך הרגע הזה. ההכרות עם התחושות משנה לחלוטין את תפישת הכאב, מתוך הבנה שאני יכולה להשפיע על התחושה מעצם ההתבוננות, ההרפיה, הנשימה, ההקשבה והמנח "הנכון" לי, לעומת המקום ההרגלי האוטומטי שלי שאולי מוביל אותי למאמץ מיותר ולכאב.
 
תרגול עקרונות יוגה לכאבים כרונים-
נותנים מענה הוליסטי ושלם לריפוי כאבים כרונים.הכלים נגישים, פשוטים, ולהבדיל מטיפול שהמטופל הוא פסיבי בתהליך ריפויו, האדם הסובל מכאב יכול לתרגל בעצמו כל יום (מה שמחזק את חווית המסוגלות שלו).אמנם במטרתה הראשונית אין היוגה "רפואית", אך האימון משפיע על כל רבדי הקיום. יוגה נותנת לנו קרקע יציבה לחקירה, התבוננות והכרות עצמית. התהליך האישי והפרטי שלנו, הסקרנות שאנו מגלים לגבי ה'עצמי' - זה הריפוי.
                                  
לדוגמא:מתרגל חדש שהגיע אלי אחרי אבחון רופאי "שחיקת סחוס הפיקה".נאמר לו שהבעיה היא ניוונית ושחיקתית ו"אין מה לעשות עם זה".בתחילת הטיפול המטופל אכן לא האמין שאפשר לשנות את תחושת הכאב בברך.לטענתו הוא נדון "לחיות" עם זה, לכן בכל פעילות גופנית הוא "סובל בשקט" מהכאב.רק שהבעיה היא שאמונה זו לא רק שלא מאפשרת ריפוי אלא גם גורמת לכאב ושחיקה נוספים בברכו ואף באזורים נוספים(טבעם של כאבים לנדוד בגוף).כלומר, זהו "מעגל של כאב" שאין לו סוף (אם מקבלים את האבחנה ש"אין מה לעשות").  
 
בטיפול הוא למד לחפש מנחים שבהם אין לו כאבים בברך, הוא למד לארגן את גופו כך שהעומס על הפיקה ירד, ולכן באופן מאוד הגיוני!הכאב ירד.ההבנה שאפשר להשפיע על הכאב וללמוד ממנו איך נכון לו לנוע, לנשום, להתארגן יציבתית וכו' ביום יום ובכל פעילות, נתנה למטופל בטחון לטפל בעצמו ולהתנהל בהקשבה ובאחריות אישית ולמדה אותו אמונה חדשה:שיש לו יכולת לרפא את עצמו!
 

  
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים