האם יוגה מתאימה לכל אדם?

האם כל אחד באמת יכול לתרגל יוגה?

כל אדם יכול לתרגל יוגה. הנחת היסוד הזו משמעותית מאוד. על פניו ,נראית ברורה ומובנת אך רבים האנשים שפנו אליי ואמרו לי ש: 

"אני לא יכול ללמוד יוגה כי אני לא רגוע" 

"אני לא יכול ללמוד יוגה כי אני לא גמיש"

"אני לא יכול ללמוד יוגה כי כואב לי"

"אני לא יכול לתרגל יוגה כי אני לא מרוכז".

השאלה המעניינת היא? האם אנחנו באים לתרגל יוגה כדי "לדגמן" יוגה? או שאנו באים לתרגל יוגה כדי "למצוא" משהו: שקט, שלווה, רוח, חיבור, התחזקות נפשית ופיזית, איזון, ריפוי וכו'.

חוסר הנגישות הזאת שלעתים מצטיירת מן היוגה לא יכולה להיות רחוקה יותר מן האמת: היוגה נותנת מענה לכל אחד ואחת בעיקר אם יש צורך באיזון נפשי, רגשי ופיסי, יציבה נכונה ותמיכה במבנה לקוי, שיפור קשב וריכוז, לימוד נשימה מודעת, חיבור, איזון פנימי ועוד..

מה מתאפשר לנו לחוות בתרגול היוגה?

תנוחות היוגה מלוות בנשימה ויוצרות תנועה פנימית: איברים פנימיים מתרעננים, בלוטות מקבלות עיסוי וההורמונים מתאזנים, מערכת העצבים שוקטת ומערכת החיסון מתחזקת.

לכל תנוחה יש את היתרונות שלה :כשהנשימה רגועה, מלאה ונינוחה - הגוף יחווה חיות, כשהגוף חש בנוח, המחשבה קצת יותר רגועה.

הפלא של היוגה הוא בכך שמתוך הרב גווניות שיש בה - האספקט הפיסי, הנפשי, הרגשי והאנרגטי - כל אדם יכול להחבר אליה מעולמו הפנימי וממידת הבנתו. 

אז איך מתחילים?

אפשר להתחיל בקשב לנשימה, אפשר לחוש את איכותה, את הטמפ' שלה, את הדרך שבה היא נכנסת אל הגרון, אל הריאות ומניעה את הסרעפת, לאחר זמן מה אפשר לחוש להיכן הנשימה מגיעה והיכן לא, האם יש איזור מתוח שהנשימה המלאה יכולה "לעורר" אותו וכו'. חקירה זו תוביל בסופו של דבר לקשב אמיתי ועמוק שמבין את השינוי התמידי שאנו חווים.

בכך טמון יופיה וקסמה של היוגה.

הכוונה אינה "להגיע אל" - אלא פשוט להיות בהתבוננת מקבלת, ורק זה יכול להיות תרגול של חיים שלמים.

למידה של יוגה בלב פתוח, הנאה,שמחה וקשב לצרכיו של הגוף והנפש יכולים לכוון אותנו אל המקום הנינוח והיציב בתוך התנוחה ולהוות כלי נהדר של טיפול וריפוי עצמי.