הסיבות לכאבי גב תחתון הן רבות ומגוונות, ובדרך כלל משולבות. למשל, ישיבה מרובה, אימון לא מותאם לגוף, כיפופים רבים של הירך לבטן, מתח רגשי, היסטוריה תנועתית ורגשית, יציבה,נשימה ועוד.
מחקרים רבים מראים כשכהגב התחתון כואב, אז שרירי הליבה שתפקידם לתמוך בגב פשוט "נכבים" (לרוב בעיני זה הפוך, שרירי הליבה לא מתפקדים כראוי ואז נוצר עומס על הגב והשרירים).
זאת אומרת, לא רק שכואב לך בגב, השרירים שתפקידם לייצב את הגב החליטו על שביתה.
ולא רק שהשרירים המייצבים מפסיקים לתמוך לך בגב, זוקפי הגב, שריר הפסואס ועוד קבוצות שרירים מגיבים בכיווץ יתר, כביכול כדי להגן על הגב ולהחליף את המייצבים, אך לא רק שזהו לא תפקידם, הם פשוט עושים עבודה לא ממש טובה שרק גורמת לעוד עומס על הגב ואולי עוד כאב..
אז מה עושים? שרירים ורקמות זקוקים שתהיו מודעים אליהם ותלמדו איך לעבוד בשיתוף פעולה איתם.
הפסואס הוא שריר עיקרי בסיפור הזה והוא שותף/חבר של שרירי הליבה ועובד יחד איתם להפליא.
כל אדם נולד עם טונוס שרירי מסוים שמתפתח בהיריון וממשיך להתפתח בהתאם לתנאי סביבתו לאחר הולדתו. כשאני מסתכלת על אנשים אני בוחנת גם את הטונוס הבסיסי שלהם שפעמים רבות מכוסה בשכבות רבות של אורך חיים והתנסויות חיוביות פחות או יותר. ואז מחפשת את הדרך להגיע אל אותה ליבה. לפעמים אני שואלת: "מה הכי אהבת לעשות בילדות"? ואז לשם אני מכוונת.
הכאבים או האי נוחות מתפגגים כבר בדרך. כי הם בסהכ מבקשים תשומת לב לחזרה אל עצמינו. ואז כשיש כבר תהליך הם יכולים להרגע וללכת.
האמת היא ששריר הוא הרבה יותר ממתכווץ- מתחזק- מתארך- מתגמש. או הווו הרבה יותר הוא הבעה של קורות חיינו- הוא דינמי ומשתנה בהתאם לפעילות גופנית, מנטלית, רגשית והשינויים שאנו חווים.
הפסואס, אפשר לומר הוא "הילד הרגיש" ביותר בכיתה שלמה של חבורות של שרירים. הוא מחייב אותנו ומלמד אותנו שלא מספיק לחשוב עליו במונחים שטחיים של כיווץ או הארכה/ הגמשה, זה כבר לא יעבוד גם אם נרצה. הוא כבר מלמד אותנו שהתייחסות אליו מצריכה עדינות, קשב, מודעות, הבנה גבוהה יותר איך הגוף והנפש בסינרגיה מתמדת.
Comments