במפגש עם מטופל השבוע עלה קונפליקט שהוא מתמודד איתו ושדובר כבר ביננו כבר כמה מפגשים.
כשביקשתי ממנו לשתף מה הוא מרגיש כשהוא חווה את אותו קונפליקט, הוא תיאר תחושות של ערפול, ניתוק מהאדם שמולו ומרגשותיו, חוסר יכולת לדבר ובטח לתקשר את מה שהוא מרגיש.
באותו מפגש הרגשתי שהשיח ביננו נע קצת בלופים ושאנחנו לא באמת נוגעים במה שמתרחש מתחת ולכן ביקשתי ממנו שנשב למדיטציה.
מכיוון שזיהינו יחד שאותו קונפליקט מעלה בו חוסר בטחון וחוסר וודאות,
חיברתי אותו במדיטציה לעוגנים בחייו, לכשרונות שלו, ליכולות שלו שהוא חש בטוח בהם, לקשרים בחייו שהוא מרגיש בטוח, מתקשר, נינוח,"יודע"
ביקשתי ממנו להתחבר למקום בגוף שהוא מרגיש את כל זה ולנשום לזה.
ואז התחברנו לתחושת הערפול, איך היא מרגישה בגוף ואיפה, למה יש עוד מתחתיה, אילו רגשות/ תחושות אולי מתעוררים, זכרונות שהרגשנו כך ועוד.
עודדתי התרחבות וקבלה של התחושה אם זה אפשרי ופשוט שהייה איתה.
נענו בין החלקים הללו.
עד שמזגנו ביניהם עם נשימה.
וכשהמטופל פתח את עיניו, השיח בינינו השתנה לחלוטין.
המיינד והגוף דיברו יחד.
וגם אני יכלתי להרגיש ולראותו טוב יותר
הקושי והפחד להרגיש את הרגשות, שמתבטאים פעמים רבות כאי נוחות בגוף או כאב ובמחשבות טורדניות לא קוהרנטיות- מונע מאתנו להכיר מה בעצם קורה פה.וכשאנחנ ולא יודעים אנחנו נעים למעלה אל הראש, ומבקשים פתרונות, שכמובן לא מגיעים.,
כשיש קושי להכיל את המתרחש, כשלרגשות שאנחנו מרגישים אין מקום ומרחב לנוע באופן חופשי, הרגש מתאחסן כאנרגיה תקועה ברקמות הגוף, וזה משפיע על הרקמה, על הנשימה,על תחושת הגוף, על היציבה, התנועה, על החוויה הכללית הרגשית, על האיזון הנפשי רגשי ועוד.
באופן מדהים, להסכים להרגיש את הכאב ואת הרגש שמסתתר בתוכו פחות כואב מלנסות לברוח מהכאב. בסופו של דבר להסכים להרגיש כאב מגלה לנו ששם בעצם מונח השקט.
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל, צריך להכיר בזה שזה לא כזה פשוט "להרגיש" מה קורה איתי עכשיו וזה דורש אימון והתמדה (לפחות לי) .
ואם הבהרנו כבר את זה אז פשוט אפשר:
1.לשבת כמה דקות בשקט ולהתרכז בנשימה או הרפיית הגוף.
2.כשיש שקט לעלות מחשבה או קונפליקט ולשים לב איפה זה " יושב" בגוף".
3 במקום לתת לתחושה להעלם, תנו לה דווקא להתרחב- בדיוק הפוך מהתגובות האוטומטיות שלנו לכאב ( פיזי או ריגשי)
4 נסו להרגיש או לשלוח חמלה ואהבה או אור או צבע שמתחבר לכם באותו רגע.
5.שבו בשקט עם התחושה והרגישו יחד איתה את כל הגוף.
6. שימו לב מה קורה עכשיו.
אפשר מפה להמשיך לתרגול גופני שימשיך להעמיק את תנועת הרגש, או פשוט לשבת ולכתוב מה אני מבינ.ה עכשיו.
Comments