תיאור מקרה -טיפול דרך יוגה ומגע בכאב כתפיים

"תוכלי לעזור לי? אני משתגע עם הדלקות בכתפיים".

"בשתי הכתפיים"?

"כן, הרופא אמר שאלו דלקות, הציע זריקות אבל אני כבר

יודע שזה לא עוזר".

"במה אתה עובד?מה אתה עושה רוב היום"?

"אני עובד כל היום במטבח, משתופף מעל שולחן".

"ומה עוד אתה עושה ביום יום?מבחינה תנועתית?"

"אני הולך".


ד' הגיע אלי עקב כאב בשני הכתפיים.הוא עומד מולי שפוף מעט, כתפיים משוכות קדימה וטיפה מעלה. התחושה שעולה בי כשאני צופה בו היא שהוא מגן על עצמו ועל ליבו.

הוא משתף אותי שמאחוריו היסטוריה של בעיות לב ואני בהחלט יכולה לראות קשר לעומס בכתפיים.

אני מסתכלת לא רק על הכתפיים, אלא על כל צורת הגוף. הצד הקדמי משוך כלפי מטה, מעט קורס, הצד האחורי חלש וכמו מוכרע מעט מהחיים, הצוואר נוטה לפנים, עורף מקוצר, כפות הרגליים מעוכות לאדמה, חסרות תמיכה ויציבות.

אחרי אבחון יציבתי אני מתבוננת בתנועתו.

לבקשתי הוא מתכופף, מתיישב, עולה לעמידה וחוזר חלילה.אני מבקשת ממנו להכנס ולצאת ממנחים שאני מגדירה אותם "בסיסיים" או "ראשוניים" שחשובים לתפקוד כל אדם ברמה היום יומית.אני לומדת רבות דרך התנועה שלו איפה החסימות והתקיעויות, אילו תנועות ומנחים אינו מסוגל לעשות (ישיבה על ברכיים, ישיבה מזרחית, סקווט, עליה מישיבה לעמידה בקלות וכו')

בסופו של דבר, רוב היום אנחנו בתנועה וזקוקים לה מאוד על מנת להתקיים בקלות ונינוחות.

אם התנועה זורמת וקלה ללא הפרעות, לרוב לא נחווה כאב וגם במובן הרגשי תהיה יותר תנועה ופחות חסימה.

אמנם התלונה היא על כאב בכתפיים, אך בטיפול הוליסטי תמיד נראה את השלם ולא רק את איזור הכאב עצמו.


אני מזהה שזה קשור לתקיעות בטווחי התנועה של עמוד השדרה (רוטציה, פשיטה והטיה לטרלית), חולשה ברגליים ובכפות הרגליים.

כל זה גורם לעודף מתח בחלל בית החזה ובמשיכת הכתפיים קדימה ולחולשה כמובן במסובבי הכתף ובשרירי הגב.

בנוסף, נדמה שהוא בחוויה מתמדת של נשיפה וקושי רב לשאוף בשל כיווץ ומחסור בתנועה בשרירים שתפקידם לסייע בשאיפה, לכן המצב התמידי הוא של דחיסה וכיווץ מטה של בית החזה.

במצב זה הנשימה הופכת ל"עילית", כלומר במקום שהסרעפת תתפקד כשריר נשימה עיקרי, שרירי הצוואר והכתפיים הופכים להיות שרירים עיקריים ופעילים יתר על המידה.מכיוון שזה לא תפקידם, בשלב מסוים הם יהיו בעומס יתר ולכן נשימה עילית עלולה גם היא לגרום למתח וכאב באיזור הצוואר וחגורת הכתפיים.



תיאור תרגול-

אני מנחה אותו לשכב על הגב ואנחנו מתחילים בנשימות מרגיעות כדי לשחרר מעט מהמתח שהוא חש בגלל הכאב.

לאחר שהנשימה מעטה ונרגעת אני מבקשת להניע זרועות לכל מיני כיוונים ולהגיד לי איפה חש כאב (כדי שנוכל לבחון התקדמות לאחר מכן).

לבקשתי הוא שוכב על הצד ומניע את הזרועות והכתפיים במעגלים בהתאם לנשימה וליכולת.

אני בודקת איתו כל הזמן שזה לא מעורר כאב אלא מרגיע.

התנועה שלו היא גם אבחון עבורי, מתוך התנועה אני מגלה איפה הרקמה "דבוקה".

וזה מה שאני מזהה:

כשהוא נע ברוטציה (פיתול), עמוד השדרה מוגבל, מה שמגביל גם את טווח התנועה של הכתף וגורם לעומס נקודתי וכאב.

כדי לעזור לו להרגיש טוב יותר את המכניקה של התנועה ולעורר מודעות והבנה מאיפה התנועה באה, אני מוסיפה מגע ועוברת חוליה חוליה ובשרירים מסביב לכתף, לוחצת תוך כדי שהוא נע עד שאני מרגישה שחרור ברקמה הדבוקה (כמו ניילון שיכול להמתח ולהתכווץ- ממש אפשר לראות את האיזור נהיה אדום יותר עקב שחרור נוזלים וזרימת הדם).

אני ממשיכה לעסות באיזור הסרעפת, בין הצלעות הקדמיות והצידיות ובטן עליונה, עד שאני רואה שאפשרי לריאות להתרחב ביתר קלות במרחב הצלעי.


אני מבקשת ממנו שוב לבדוק טווחים תנועה של ההכתף ולשמחתינו אנו רואים והוא מרגש כי יש שיפור מידי בטווחי התנועה של שרירי הכתף והמפרק.

בהמשך הטיפול הוא מניע את כל האיברים מכף רגל עד גב תחתון ואגן ואני מזהה כי הכתף, הצוואר והסביבה משתתפים בכל תנועה שמתרחשת הרחק מהכתף.

כלומר- כל תנועה, קטנה ככל שתהיה, משתפת את שרירי הכתף. מצב זה גורם לה להיות באופן תמידי בעומס יתר.

יחד עם האבחון של הנשימה העילית ברור למדי כי העומס והכאב נובעים מכך.

אני מסבירה לו את הקשר ומלמדת אותו לנוע ללא שיתוף של הכתף, אלא דווקא מתוך הרפיה וריכוך של בית החזה.אנו חוזרים על התנועה עד שהוא מבין אותה בעצמו ללא עזרתי.

בנוסף הוא לומד דפוסי תנועה חדשים המערבים את פעולת הכתף אך אינם מעמיסים עליה (למשל, לקחת משהו מהמדף העליון בשימוש כל הגוף כשהכתף נשארת רכה).


לסיכום:

ד' מבחין כבר בטיפול הראשוני בשיפור בטווח התנועה של הכתף ועמוד השדרה ובמיידי הוא מרגיש הקלה בכאב (מן הסתם לא תמיד זה קורה במיידי).

הוא מקבל תרגול הביתה ואנחנו קובעים המשך טיפול.בטיפולים הבאים אני עובדת איתו על:

1. שיפור ושכלול התנועה של כל הגוף.

2.שחרור מתח מבית החזה הקדמי וכל הקו הקדמי הפאשיאלי יחד עם חיזוק מסובבי הכתף, שרירי הגב וחגורת הכתפיים בכלל.


כל זה מלווה בהתייחסות מתמדת לאיכות הנשימה בדגש על שחרור מתח ושיפור יציבה.


דגשים ועקרונת לתהליך טיפולי.


1. מטרה ראשונה, התייחסות לנקודת ההתחלה והתקדמות צעד אחר צעד.

התרגול חייב להיות מותאם לצורך העכשווי של המטופל.לדוגמא, אמנם מטרתו של המטופל היא להפסיק לחוות כאב בכתפיים, אך בעצם הסיבה והמקור לכך היא קושי נשימתי שקשור לחסימה רגשית- בטיפול הראשוני אתייחס בעיקר לכאב בכתפיים, אך בהמשך הטיפול אשים דגש רב על טיפול בנשימה ובקשר הרגשי לחסימה.


2.התאמה אישית- כל מטופל יטופל בהתאם לסיפור האישי שלו, טיפוס הגוף, היציבה, איכות התנועה, חוסר האיזון השרירי ולפי סוג הפציעה. גם אם שני מטופלים סובלים מפריצת דיסק באותו מקום, הסיבה לפריצת הדיסק תהיה שונה לחלוטין בין אדם לאדם.


3.בניה נכונה והדרגתית של התהליך התנועתי- המטרה הראשונית כאמור זה לשחרר את ד' מכאב כשזה נעשה ע"י מודעות והבנה לתנועה נכונה יום יומית שמפחיתה כאב בכתף.רק אחרי שיש יכולת הפרדת תנועה והבנה של תנועה מתוך הרפיה ונינוחות, יחל תהליך של חיזוק שרירים.במקרה זה חיזוק שרירי גב, רחב גביים, מסובבי כתף ועוד.


3.טיפול נעים ובטוח- חוויה חיובית ונעימה היא ההיפך התחושתי מחווית הכאב והיא תאפשר למטופל להרגיש בטחון בתהליך, הצלחה ואף תתן מוטיבציה להמשך תהליך.


4.עידוד לתרגול בבית ע"י מודעות והכרות טובה עם היכולות המרפאות שלנו- כשחווים הקלה הרגעה או שחרור מכאב עקב תנועה שמתאימה לנו, המטופל מרגיש בטחון להמשיך את התרגילים בעצמו בביתו.

אלו אחד הכלים המשמעותיים ביותר בהתמודדות עם כאב- להבין שכל תנועה מרפאה ועדיף תנועה על פני אי תזוזה (לצערי אלו עדיין עצות שניתנות מידי פעם וחבל שכך).


5.אחריות אישית- אחת המטרות החשובות עבורי בתהליך הטיפולי שהמטופל ידע שאינו צריך להשען עלי או על מטפל כדי לשפר את מצבו ושבעצם אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומו.

מטרתי היא ללמדו להכיר טוב יותר את גופו כך שהוא ילמד להיות עצמאי בתהליך ריפויו.אמנם מידי פעם צריך עזרה וזה גם מהנה ואף חשוב מסיבות רבות להיות מטופל, אך זה תמיד דרך משותפת, למטופל ולמטפל.


הגעתם עד לכאן?

מגיע לכם תרגול משחרר בית חזה וכתפיים במתנה.תהנו.








398 צפיות0 תגובות