1.מסתכלים קודם כל על כל הגוף ורואים מה בולט לעין.אני מעדיפה דווקא לא ישר ללכת אל הכאב אלא להתבונן יותר פריפריאלי. 2.למשל- למרות שכאב הברכיים היה פנימי אצל שני, הדבר שהכי בולט אצלה זה דווקא הנעילה של הברכיים וההסעה אחורה של השוקיים שמוביל לגברת הקשת המותנית והצווארית.וגם ראינו "ברכי איקס". מה זה אומר?שלשני הכי קל לישר ברכים בתנוחות שונות כי אז היא לא צריכה לעבוד קשה.ובעצם כיפוף, אפילו קל של הברכיים כבר יפעיל את השרירים מסביבם ויחזק אותם. 2.במקרה זה אני מחפשת תנוחת יוגה ש"תסיע" את השוקיים קדימה ובעצם תאפשר חיזוק של השרירים המייצבים של הברך, שבדרך כלל פחות עובדים בגלל הנעילה של הברכיים. 3.בודקת שוב אם זה פתר את עיניין הברכיים.אם לא, ממשיכה לחפש את הדרך שבה תחושת הכאב תרד מיידית. 4.בדקנו רוטציה לטרלית, לא עבד, בדקנו גיוס אדקטורים ואכן עבד.יש הקלה בכאב. 5.הידוק הירכיים ותנוחת הסקווט אמנם טובים לה, אך לאחר האבחון אנחנו נתחיל את התרגול מ"הקל אל הכבד" כדי שיהיה תהליך של דיוק ולמידה.כלומר שכיבה על הגב עם אותם מנחים שאיזנו והקלו על הברך בעמידה ומשם להתקדם לתנוחות מאתגרות יותר. 6.תרגול יום יומי- גם אם יש הקלה בזמן התרגול, כל מה שעובד- עדיף לתרגל בבית כל יום אפילו קצת.שם הקסמים מתרחשים..כי מה שהגוף והמוח קולטים הופך להרגל שמיושם בכל מה שנעשה.
